ההיסטוריה של הקריוניקה

רוברט אטינגר בצעירותו
רוברט אטינגר – אבי הקריוניקה

פרופסור רוברט אטינגר, פיזיקאי יהודי, כתב ב-1962 את הספר "סיכוי לחיי נצח". בספר אטינגר תיאר לראשונה שירות קריוני כפי שאנחנו מכירים אותו היום. אטינגר הבין שמה שמוגדר כמוות במקום מסויים ובזמן מסויים לא בהכרח יוגדר כמוות במקום אחר או בזמן אחר. לדוגמא אם איכר שחי בכפר על נהר האמזונוס קיבל דום לב, הוא יוכרז כמת, בעוד שאדם שנמצא בבית חולים בעיר מתועשת במערב, יוכל לקבל החייאה ולהינצל. המסקנה של אטינגר הייתה שקריוניקה (המילה הומצאה כמה שנים לאחר מכן) יכולה לאפשר לאנשים שהוכרזו כמתים בתקופה שלנו לנסות את מזלם בעתיד, שבו הרפואה תהיה יותר מתקדמת.

תחילה אטינגר לא קיבל תגובות חיוביות על ספרו, ואף הופתע לגלות שהוא צריך לשכנע אנשים "שחיים עדיפים על מוות, בריאות עדיפה על מחלה, חכמה עדיפה על טיפשות ושאכן שווה להתאמץ כדי לחיות לנצח". הכל השתנה כאשר המוציא לאור שלח העתק של הספר לאייזיק אסימוב, סופר מדע בדיוני מפורסם. אסימוב החזיר תשובה שיש בסיס מדעי טוב לספר, והמוציא לאור החליט למכור את הספר ברבים ואף לתרגם ל-9 שפות. בין רגע אטינגר הפך לסלבריטי והתחיל להופיע בטלוויזיה וברדיו.

בשנות ה-60 בהשראת אטינגר התחילו את דרכם כמה ארגוני קריוניקה, אך היכולות הטכניות והעסקיות של היזמים לא היו מספקות, והארגונים פשטו את הרגל. המטופל הראשון שעבר שימור קריוני הוא ג'יימס בדפורד ב-1967. בדפורד עדיין שמור בחברת אלקור, כבר 60 שנה. ב-1972 הוקם המכון הקריוני המקצועי הראשון בשם "אלקור". ב-1976 אטינגר הקים את המכון השני – Cryonics Institute. אלה מכונים שנמצאים איתנו עד היום ויחדיו שימרו כ-300 אנשים. אטינגר עצמו עבר שימור קריוני ב-2011. היום, הוא אמו, ושתי נשותיו שמורים במכון הקריוני שהוא ייסד.

בשנות ה-80 גרג פאהי השתמש לראשונה בטכנולוגיית הויטריפיקציה, טכנולוגיה שמאפשרת הקפאה ללא קרח, בתחום הרבייה. בשנות ה-90 המאוחרות חברת 21st Century Medicine הראתה ששימוש בויטריפיקציה במוח מונע לחלוטין היווצרות של קרח בזמן ההקפאה, מה שמקטין מאוד את הנזק לתאים. המכונים הקריוניים עברו להשתמש בשיטה הזאת בשימור של מטופלים בשנות ה-2000.

בשנות ה-2000, ניסתה הממשלה האמריקאית לסגור את המכונים הקריוניים באמתלות שונות, אך אלקור והמכון הקריוני נלחמו בשיניים והצליחו לשמור על מקומם. ב-2006 קם מכון קריוני חדש ברוסיה בשם "KrioRus", הראשון מחוץ לארצות הברית.

ב-2015 חלה פריצת דרך נוספת בטכנולוגיית השימור. גם פה חברת 21st century medicine כיכבה. חוקרים מהחברה הראו שניתן לשמר את המוח בצורה יוצאת דופן אם לפני הויטריפיקציה מבצעים "פיקסציה" של הרקמה. לראשונה הייתה הוכחה מדעית לכך שקריוניקה, כאשר נעשית נכון, יכולה לשמר באופן מדויק את המוח. אחד החוקרים בחברה הקים סטארט-אפ בשם "נקטום" במטרה לתת שירות קריוני באמצעות השיטה החדשה. בינתיים הסטארט-אפ נמצא בתהליכי מחקר.