פריצות דרך אחרונות

הקפאה והפשרת כליית ארנב (2009)

מעבר לקריוניקה, יש יתרונות נוספים ביכולת להקפיא ולהפשיר רקמות. בעיה מרכזית שמדענים מנסים לפתור היא שימור של איברים להשתלה. היום איברים כגון כבד, לבלב או לב צריכים להיות מושתלים בגוף בטווח של 6 עד 12 שעות מזמן התרומה. הרבה איברים שנתרמו נזרקים לפח בגלל שלא ניתן להעביר אותם מספיק מהר לנתרם או בגלל שלא ניתן להתחיל את ניתוח ההשתלה בתזמון כזה קצר. במטרה למצוא פתרון לבעיה הזו, מדענים הצליחו ב-2009 להקפיא באמצעות תהליך הויטריפיקציה כליה של ארנב בטמפרטורה של מינוס 130 מעלות ולהשתיל אותה בחזרה במצב פונקציונלי מעולה!

מדען מחזיק ארנב
מדענים הצליחו להקפיא כליית ארנב ולהשתיל אותה (צילום אילוסטרציה)

 

הקפאה והפשרה של תולעת הנמטודה (2015)

ב-2015 מדענים השתמשו בתהליך הויטריפיקציה על מנת להקפיא לטמפרטורה של מינוס 80 מעלות ולהחזיר לחיים בעל חיים קטן שנקרא תולעת נמטודה. המדענים בדקו גם שהזיכרון של תולעת הנמטודה נשמר לאחר התהליך. כדי לבדוק זאת הם נתנו לתולעים להריח ריח מסוים ואז לאכול. המדענים ראו שלאחר ההקפאה והפשרה, ובניגוד לקבוצת הביקורת, התולעים נמשכו לאותו הריח.

תולעת נמטודה
תולעת הנמטודה – אהובה מאוד על מדעני מוח בגלל המוח הפשוט שלה

 

שיטת הפיקסציה (2015)

למרות ההצלחה של תהליך הויטריפיקציה בתאים, רקמות ובעלי חיים זעירים, לא הייתה הוכחה לכך שהתהליך יכול לעבוד במוח של יונקים.

ב 2015 חלה פריצת דרך. חברת 21 Century Medicine הוסיפה לתהליך הויטריפיקציה עוד שלב שעושה פיקסציה (ייצוב) למוח. בשיטת הפיקסציה, מזריקים חומר שמייצר קשרים חזקים בין החלבונים ובכך נמנע הייבוש וההתכווצות של התאים במהלך תהליך הויטריפיקציה.

באמצעות השימוש בשיטה החדשנית הזו, חברת 21 Century Medicine הראתה בצורה מאוד ברורה שרקמת המוח בארנבות ובחזירים נשמרת באופן כמעט מושלם.

אמנם אין לנו עדיין טכנולוגיה להפשרה של גוף האדם, אבל יש לנו טכנולוגיה שכנראה משמרת באופן מדויק את המוח, לפחות בחזיר. כפי שנראה בהמשך, שימור מדוייק של המוח זה בדיוק מה שנדרש על מנת לשמר את האדם.

רקמת המוח לאחר שעברה הקפאה והפשרה. המבנים הביולוגיים נשמרו בצורה יוצאת דופן

 

הפשרה אחידה (2017)

הפשרה של איבר גדול כמו מוח של בן אדם אורכת זמן רב, וקצב ההפשרה שונה בחלקים שונים של האיבר. הפשרה לא אחידה פוגעת בחיוניות הרקמה. ב-2017 חלה פריצת דרך בתחום. מדענים הצליחו להפשיר רקמה בצורה מהירה ובקצב אחיד. לשם כך הם הכניסו חלקיקים זעירים של תחמוצת ברזל עטופים בתחמוצת סיליקון לתוך הרקמה, הקפיאו את הרקמה, ואז חיממו אותה באמצעות שדות אלקטרומגנטיים. התוצאה הייתה חימום אחיד של הרקמה.

אמנם אנחנו עוד רחוקים מהפשרה מוצלחת של בן אדם או אפילו של יונק, אך פריצות דרך אחרונות בקריוניקה ובקריוגניקה נותנות הרבה תקווה.

חלקיקי תחמוצת ברזל
חלקיקים זעירים שמתחממים כאשר הם מצויים בשדה אלקטרומגנטי