האם טכנולוגיה עתידית תצליח להחזיר אדם מהקפאה קריוגנית?
בפרקים הקודמים ראינו כי ניתן להקפיא ולהחזיר לחיים תאים מסוימים, בעלי חיים מאוד פשוטים וקטנים, ואיברים מסוימים אצל בעלי חיים מורכבים. ראינו גם שניתן לשמר מוח של חזיר בצורה מאוד מדויקת. עם זאת, לא ניתן היום להקפיא בטמפרטורה מאוד נמוכה ולהחזיר לחיים בן אדם, ואפילו לא יונק. אם להשתמש במטפורה, אנחנו יכולים לפתוח את הדלת לעתיד, אבל בינתיים לא ידוע מה יחכה בצד השני. קריוניקה בבסיסה כוללת ניחוש מושכל או אמונה ביכולת של הטכנולוגיה בעתיד להחזיר לחיים ולקו הבריאות אדם שהוקפא היום.
אבל איזו סיבה יש לנו להאמין שטכנולוגיה עתידית תאפשר את זה? כדי לענות על השאלה הזאת כדאי לבדוק את קצב ההתפתחות הטכנולוגית ב-200 שנים האחרונות.
89 שנים בלבד, זמן חייו של אדם, הפרידו בין תקופה שבה אמצעי התחבורה העיקרי היה כרכרת סוסים, לתקופה שבה אדם נחת על הירח. למרות שתי מלחמות עולם, ההתפתחות הטכנולוגית בתקופה כל כך קצרה הייתה עצומה!
עברו 69 שנה בלבד, וכוח החישוב צמח באופן שקשה בכלל לתפוס. הטלפון החכם שלנו פי 120 מיליון יותר חזק מכל המחשבים של נאס"א מ-1969 ביחד!
מה יקרה עוד 100, 200, 1000 שנים? אין לדעת, אך בכל זאת ננסה לענות על השאלה הזאת.
טכנולוגיה עתידית
אז איך מחזירים לחיים אדם שהוקפא? הדבר המתבקש הוא הפשרה, אך כפי שנראה בהמשך זאת לא האפשרות היחידה.
כדי להפשיר את הגוף יש קודם כל לתקן את הנזק שנגרם מההקפאה. תיאורטית אפשר לעשות זאת באמצעות רובוטים קטנים שישתמשו במערכת הדם כדי להגיע לכל תא בגוף או במוח. אותם מיני-רובוטים יסרקו את התאים ויתקנו אותם אם צריך. יש חשיבות לתקן את רוב הנזקים כאשר הגוף עוד קפוא, לכן כנראה שיהיה צורך לפתח ננו-טכנולוגיה הפועלת בטמפרטורות מאוד נמוכות.
ישנה גם שיטה אחרת, והיא לא לתקן את הגוף כלל אלא לסרוק אותו (או רק את המוח) ולייצר את אותו מבנה בדיוק בהדפסה תלת-מימדית. השאלה המתבקשת היא האם בתהליך כזה נוצר אדם חדש או שמדובר בשחזור של מי שהוקפא. למרבה הצער, היום אנחנו עוד לא מבינים מספיק איך המוח והתודעה עובדים, ולכן קשה לענות על השאלה הזאת.
אפשרות שלישית, ואולי האפשרות הקרובה ביותר אלינו, היא לסרוק את המוח ולהעביר את הסריקה למחשב. מדענים כבר הצליחו לעלות למחשב מוח של תולעת ומוח של עכברוש. עם העליה בכח המחשוב לא ירחק היום שבו יהיה ניתן להעביר למחשב אורגניזמים מורכבים יותר, ביניהם בני אדם.
הבראה
לא מספיק להחזיר את האדם לחיים, אלא צריך לטפל בבעיות הבריאות שמהן האדם סבל. אף אחד לא רוצה להתעורר בעתיד רק בשביל למות מיד לאחר מכן או אפילו לאחר כמה שנים. מעבר לכך, מכיוון שרוב האנשים שעברו או יעברו את תהליך השימור הם אנשים מבוגרים וחולים, צריכה להיות דרך לא רק להחזיר את האדם לחיים ולרפא אותו, אלא גם לעצור ואף להפוך את תהליך ההזדקנות.
ההתקדמות הרפואית שחלה במאה שנים האחרונות היא לא פחות ממדהימה. אנטיביוטיקה וחיסונים מיגרו את רוב המחלות מהן סבלו ומתו אנשים במאה ה-19, וחלה התקדמות עצומה בטיפול בכמעט כל בעיה.
בוודאי שההתקדמות הזאת תמשיך גם במאות הקרובות, כך שבהחלט ניתן להניח שכמעט לכל מחלה ממנה סובל הדור שלנו תהיה תרופה בעתיד.
בשנים האחרונות התפתח מאוד תחום הגרונטולוגיה – חקר ההזדקנות. תהליך ההזדקנות עצמו הוא התורם העיקרי לרוב המחלות שאנשים מתים מהן היום. מחלות לב וסרטן – שני הרוצחים הגדולים ביותר קשורים באופן ישיר להזדקנות הגוף.
המחשבה בגרונטולוגיה היא שבמקום לטפל באופן פרטני בכל בעיה בריאותית, יש לטפל בתהליך ההזדקנות עצמו. ניסויים מרתקים מהשנים האחרונות הראו שניתן לעכב ואף להפוך את תהליך ההזדקנות אצל בעלי חיים שונים. ההתקדמות בתחום הזה בלתי נמנעת, וסביר מאוד להניח שבעוד כמה עשרות או מאות שנים יהיה ניתן "להצעיר" אנשים, וביניהם אנשים שהופשרו מהקפאה קריוגנית.
